פסק-דין בתיק עב"ל 50528-08-10

השופט אילן סופר

1.     לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה בפועל איטה קציר; ב"ל 1407/10), אשר הכיר בטנטון ממנו סובל המשיב כפגיעה בעבודה, בהתאם לסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). במסגרת הערעור הוגשה על ידי המערער ביום 13.12.10 בקשה לצירוף ראיה חדשה.

2.     הצדדים התייצבו לקדם הערעור ביום 13.7.11. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים כי התיק יועבר למתן פסק דין על יסוד המצוי בו. עוד הוסכם כי הבקשה לצירוף ראיות תידון תחילה, וככל שזו תתקבל יוחזר התיק לבית הדין האזורי, לצורך התייחסות לראיה הנוספת.

על כן הילוכו של פסק דין זה יהיה כדלקמן:

נביא את הרקע העובדתי המשמש תשתית לתיק זה, לאחר מכן יובאו טענות המערער בערעור וכן בעניין הבקשה לצירוף ראיה, טענות המשיב, לבסוף נכריע בבקשת המערער לצירוף ראיות, וככל שזו לא תתקבל, נדון בערעור לגופו.

רקע עובדתי

3.     המשיב, יליד שנת 1965, עובד כמפעיל ציוד כבד ובמסגרת עבודתו חשוף לרעש מזיק. ביום 18.2.08 הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: " המוסד") להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. המוסד הכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל המשיב כפגיעה בעבודה, אך דחה את תביעתו ככל שזו מתייחסת לסוגיית הטנטון, מן הטעם שלא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק בכל הקשור לתלונות חוזרות ונשנות.

4.     במהלך הדיון בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים כי התביעה תוכרע על סמך סיכומים בכתב.

5.     בית הדין האזורי קיבל את התביעה לאחר שקבע כי המשיב הניח תשתית עובדתית מספקת לקיומן של תלונות חוזרות ונשנות בגין הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון.

בית הדין האזורי התבסס לצורך הכרעתו על רישומים רפואיים מהמועדים הבאים: 16.5.07, 3.6.07, 19.6.07, 11.9.07.

כמו כן התבסס בית הדין על חוות דעת רפואית מיום 10.2.08 של מומחה מתחום רפואת אף אוזן גרון (ד"ר חדד שרל)

בית הדין קמא קבע כי אין מדובר בפניות הסמוכות למועד הגשת התביעה, וכי ניתן להסתמך גם על הביקור מיום 11.9.07, בו הוצאה למשיב תעודה ראשונה לנפגע עבודה, שכן מלבד זאת תועדו בביקור זה גם תלונותיו של המשיב בדבר הטנטון ממנו הוא סובל.

נימוקי הערעור

6.     המוסד הגיש ערעור על פסק הדין בו טען כי לא מתקיימים אצל המשיב תנאי סעיף 84א(ב)(3) בכל הקשור לפניות חוזרות ונשנות.

המשיב הציג שלושה רישומים רפואיים רלבנטיים (16.5.07, 3.6.07, 19.6.07), ורק באחד מאלו ישנה התייחסות לפגיעה בתפקוד.

המוסד הוסיף וטען כי בעב"ל 325/08 המוסד נ' בוחבוט, עב"ל 738/07 המוסד נ' משה אפלבוים ועב"ל 682/07 המוסד נ' נחום תפארת, נקבע כי פנייה אשר מטרתה קבלת תעודה ראשונית לנפגע עבודה, לא תובא במניין הפניות הרפואיות, שכן פניה זו אינה בבחינת פנייה לקבלת טיפול רפואי, אלא פנייה מנהלית לצורך הגשת תביעה למוסד. על כן  טוען המוסד כי אין להביא במניין הפניות את הפנייה מיום 11.9.07 .

7.     עוד טוען המוסד כי שגה בית הדין קמא, עת נתן משקל ראייתי לחוות הדעת של ד"ר חדד שרל מיום 10.2.08 . לטענת המוסד, מדובר בחוות דעת שניתנה בסמוך למועד הגשת התביעה למוסד, ביום 18.2.08, ועל כן אין להביאה במניין הפניות. לגופה של חוות הדעת, טוען המוסד כי היא מהווה למעשה "סיכום" של תלונות קודמות של המשיב, ולא מדובר בתלונה חדשה, וגם מטעם זה אין להביאה בחשבון במניין הפניות.

משכך, טוען המוסד כי לא תועדו פניות חוזרות ונשנות כדרישת הפסיקה, ועל כן לא היה מקום לקבל את התביעה.

8.     בתיק התקיימה ישיבת קדם ערעור ראשונה, בפני כב' השופטת ורדה וירט ליבנה ביום 1.12.10. במהלך הדיון העלה המוסד לראשונה טענה בדבר קיומה של ראיה מהותית נוספת. המוסד נדרש להגיש בקשה להוספת ראייה, עליה ניתנה למשיב זכות תגובה.